"החקלאות היא לא רק חלק ערכי ומעשי מהאתוס הציוני ולא רק מסורת חשובה שעוברת מדור לדור. היא בראש ובראשונה בסיס לביטחון תזונתי עבור מדינה קטנה שאינה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה ביבוא בלבד. אני קוראת לשר החקלאות ולממשלת ישראל – במקום לתמוך ביצרנים זרים וביבואנים, הגדילו את התמיכה ביצרנים המקומיים, הגבילו את פערי התיווך ושמרו על האינטרס הלאומי"

החקלאות היא לא רק חלק ערכי ומעשי מהאתוס הציוני ולא רק מסורת חשובה שעוברת מדור לדור. היא בראש ובראשונה בסיס לביטחון תזונתי עבור מדינה קטנה שאינה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה ביבוא בלבד. הרפורמה שמתכננת הממשלה לפיה הורדת המחיר לצרכן תתבצע ע"י פתיחת השוק לתחרות באמצעות יבוא ללא מכס, תפגע פגיעה אנושה ביצרנים המקומיים ותחסל את מקור פרנסתן של אלפי משפחות.

כוונת משרדי האוצר והחקלאות להכניס לחוק ההסדרים את הרפורמה בענף החקלאות כדרך להילחם ביוקר התוצרת המקומית לצרכנים היא הרסנית, חסרת אחריות ומסוכנת. ביטול והורדת מכסים ליבואנים, ללא ביטול מקביל של המע"מ לחלק מהיצרנים המקומיים כגון בעלי הלולים, משמעותם נזק קטלני לחקלאות שלנו, זו המבטיחה לא רק פרנסה לאלפי משפחות אלא גם את מחסן המזון של מדינה קטנה ומבודדת, אשר כפי שאנו יודעים בעידן הקורונה ובתקופות של מתח בטחוני יכולה למצוא עצמה מנותקת מאפשרויות יבוא סדיר.

לא החקלאים שלנו, העובדים את אדמותיהם בנגב, בגליל ובכל גבולותיה של הארץ, הם האשמים במחיר לצרכן אלא פערי התיווך החמדניים. פערי התיווך אינם אגדה ואינם מיתוס כפי שמנסים גורמים בעלי עניין לטעון.

יצרני הביצים שאינם זכאים לפטור ממע"מ, מוכרים ביצה ב-40 אגורות לרשתות השיווק, אך הצרכן משלם עליה שקל אחד. את פער התיווך העצום על כל ביצה גוזרות רשתות השיווק. כיצד יוכל היצרן המקומי להתמודד כעת גם עם ייבוא ביצים ללא מכס, כאשר המדינה אינה מאזנת את הגזירה עם ביטול מקביל של מע"מ על תוצרתו? המצב דומה גם בענפי חקלאות אחרים. 

ניסיון השנים האחרונות הוכיח כי כאשר גוזרי הקופון הם מלכתחילה המתווכים ולא היצרנים, פתיחת השוק ליבוא לא הוזילה את המחיר לצרכן. המתווכים פשוט הגדילו את רווחיהם, והיצרנים המקומיים אשר ממילא מוכרים את תוצרתם במחיר נמוך, לא יכלו עוד לעמוד בתחרות.

החקלאות אינה רק עוגן לביטחון תזונתי ומקור פרנסה, חקלאות היא גם שיקול לאומי! מראשית הקמתה של מדינת ישראל, גילמה החקלאות ערכים של התיישבות עובדת בגבולותיה, כזו המחוברת לאדמת הארץ, נוכחת בה ושומרת עליה.

חיסול החקלאות בפריפריה יביא לשינוי דמוגרפי הרסני, כאשר במקום למשוך אוכלוסייה חזקה ויצרנית לגליל ולנגב אנו נבריח אותה הרחק. וכאשר המדינה אינה משקיעה במקביל בפיתוח תעשייה ותעסוקה בפריפריה, חקלאי ותיק אשר מפעל חייו חוסל, לא יוכל לעשות הסבה מקצועית ולמצוא מקור קיום חלופי. את ילדיו כבר לא יוכל לשכנע להישאר ולהקים את ביתם בנגב ובגליל. 

כולנו בעד הורדת המחיר לצרכן. גם אנחנו צרכנים שרוצים לקנות ירקות, פירות, ביצים וחלב במחירים הוגנים. אך הדרך לשם צריכה להיסלל באמצעות הסדרה מושכלת, יסודית, המאתרת את מקור הבעיה ומטפלת בו באמצעות תהליכי עבודה מעמיקים וללא קיצורי דרך חסרי אחריות.

איש מאיתנו לא רוצה לראות את הגליל המערבי מתרוקן משדותיו, מטעיו, לוליו ועדריו. איש מאיתנו לא רוצה לראות אלפי משפחות צונחות מתחת לקו העוני לאחר שמפעל חייהן, שטחים חקלאיים העוברים מדור לדור ומעובדים בחריצות מזה שנים, מחוסל באבחת רפורמה נמהרת.

אני קוראת לשר החקלאות ולממשלת ישראל – במקום לתמוך ביצרנים זרים וביבואנים, הגדילו את התמיכה ביצרנים המקומיים, הגבילו את פערי התיווך ושמרו על האינטרס הלאומי.

צילום: תומס סולינסקי

מליאת הנהלת איגוד ערים חיפה להגנת הסביבה, ומשרד הפנים אישרו את המלצת וועדת האיתור למינוי ד"ר ליהי שחר ברמן למנכ"לית החדשה של האיגוד. ברמן תיכנס לתפקידה ב8/8/2021  לאחר תקופת חפיפה עם ד"ר עופר דרסלר אשר לאחריה יסיים את תפקידו כמנכ"ל האיגוד.

ד"ר ליהי שחר ברמן בהכשרתה מהנדסת ביו רפואה בטכניון בעלת ניסיון ניהולי בין היתר במנהל מקרקעי ישראל, כמנהלת קרן שטיין לסביבה וקיימות בטכניון וכמנהלת קמפיין מגמה ירוקה במפרץ חיפה, מצטיינת נשיא בטכניון, בוגרת תכנית ממשק, זוכת פרס הנשיא לקיימות ע"ש נחמה ריבלין וחברה ברשימות המכובדות של 100 המשפיעים של דה מרקר  2020 ורשימת המשפיעות של מגזין פורבס 2020 .

עו"ד שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים: "אני מודה לד"ר עופר דרסלר על תרומתו לסביבה במפרץ חיפה ועשייתו המבורכת במשך כעשור. אני  מברכת את ליהי לרגל מינויה לתפקיד מנכ"לית האיגוד. לפנינו עבודה רבה בשמירה והגנה על הסביבה באזור מפרץ חיפה והקריות. בין פינוי המפרץ מן התעשייה המזהמת, דרך אכיפה ירוקה ברשויות השונות ועד קידום ופיתוח יוזמות ירוקות ומקיימות אני בטוחה שנביא הישגים משמעותיים לעיר חיפה. הצלחתך היא הצלחתו של כל מפרץ חיפה ובעיקר השמירה על עתידו".

ד"ר ליהי שחר ברמן מנכ"לית איגוד ערים הנכנסת: "אני רוצה להודות להנהלת איגוד ערים על האמון שנתנו בי כאשר החליטו למנות אותי למנכ"לית האיגוד. את הזמן הקרוב אשקיע בלמידת התפקיד ותחומי האחריות. אני מצטרפת לצוות מקצועי וראוי שעושה לילות כימים למען שמירה על עתיד מפרץ חיפה. לפנינו אתגרים רבים וביחד נצליח להתגבר עליהם. אני מודה לקודמי ד"ר דרסלר  על תרומתו לאזור ובטוחה בהמשך תרומתו לסביבה גם בעתיד"

צילום: יח"צ

חברת טריפל אס אנרגיה מתחדשת המתמחה בתכנון, ייעוץ, פיקוח, ניהול והקמת מערכות סולאריות סיימו התקנת מערכת סולארית על הגג של חברת מובילי העמקים בניר יפה.

המערכת שהותקנה על הגג שלהם מורכבת מ3172 פאנלים סולאריים של חברת Trina Solar, ממיר KAKO והיקף התפוקה שלה הוא 1586 KW.

מדינת ישראל באמצעות רשות החשמל עודדה החל משנת 2009 עסקים מסחריים ליזום ולהשקיע במערכות סולאריות מסחריות על גגות בתי העסק המבנים והמפעלים שבבעלותם .

כיום המגזר העסקי רואה בהשקעה במערכת סולארית מסחרית כהשקעה לטווח ארוך, סולידית עם תשואות וכאלטרנטיבה לאפיקי השקעה שונים בחברה, בימים כאלו בהם התשואה על ההון היא 0, השקעה במערכת סולארית עשויה להביא לתשואה של 15 אחוזים בשנה ונחשבת להשקעה יציבה ומוצלחת.

עופר אזולאי, מנכ"ל ומייסד טריפל אס אנרגיה מתחדשת: "אני שמח לסיים עוד פרוייקט בהצלחה. התקנת המערכת על גג המבנה של מובילי העמקים היא השקעה חכמה ובטוחה של החברה עשרות שנים קדימה. במקום שהגג שלהם סתם יעמוד שם בשמש הם פשוט מפיקים רווח נוסף מעצם קיומו. התקנת מערכת סולארית על גגות המבנים באזורים מסחריים מהווה השקעה אידיאלית ומובילי העמקים נהנים מההשקעה שלהם מן הרגע הראשון. נמשיך ללוות את מובילי העמקים שנים קדימה בתחזוק ושיפור המערכת והכל ימשיך להתנהל בקשר אישי ובמקצועיות."

אודות : טריפל אס אנרגיה מתחדשת הוקמה בשנת 2014, והינה חברה הפעילה בעולם האנרגיה הסולארית ומתמחה בתכנון, ייעוץ, פיקוח, ניהול והקמת מערכות סולאריות. מנהלי החברה בעלי ניסיון רב בתחום תוך ליווי וביצוע פרויקטים מאז שנת 2009, שנה לאחר כניסת הסדרות רשות החשמל למערכות ONGRID. בחברה מנהלים ומהנדסים בעלי רזומה של מאות מערכות סולאריות בהיקפי פעילות של מעל 20 מגה וואט הפרוסים על כ– 100,000 מ"ר גגות.

צילום אויר: טריפל-אס

ממלא מקום ראש העיר טירת הכרמל, מוריס אסייג מונה כנציג העיר במועצת איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה.

לאחרונה מונה ממלא מקום ראש העיר טירת הכרמל, מוריס אסייג כנציג העיר במועצת איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה. אסייג נשוי לעדנה ואב לחמישה ילדים ובעל תואר ראשון בשיווק ומנהל עסקים. בעברו מילא שורה ארוכה של תפקידי ניהול ובכללם ניהול חברת ההפקה המשפחתית אשר בבעלותו ובבעלות אחיו הבדרן אשר עוסקת בניהול אמנים ובנוסף מספקת שירותי תוכן לערוצי הטלוויזיה. משנת 1998 ועד 2003, ושוב משנת 2008-2013 שימש אסייג כדובר ראש העיר טירת הכרמל אריה טל. משנת 2013 מכהן אסייג כחבר מועצה, סגן ראש העיר וממלא מקום ראש העיר.

עו"ד שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים: "אני מאחלת למוריס הצלחה גדולה כנציג טירת הכרמל במועצת האיגוד. מועצת האיגוד זוכה לחיזוק משמעותי ומקצועי ואין לי ספק שנמשיך ונפעל יחד לטובת עתיד נקי וטוב יותר באזור מפרץ חיפה. לפנינו אתגרים משמעותיים רבים."

מוריס אסייג, ממלא מקום ראש העיר טירת הכרמל ונציג העיר במועצת האיגוד: "אני מודה לחברי במועצת האיגוד על קבלת הפנים. איגוד ערים מהווה גוף קריטי במלחמה על עתיד מפרץ חיפה. טירת הכרמל מחויבת לפעול יחד עם שאר ערי האיגוד אל מול התגרים שלפנינו. נעשה ונצליח."

***בתמונה מימין לשמאל: מוריס אסייג נציג טירת הכרמל, שרית גולן שטיינברג יו"ר איגוד ערים, שלומי קדוש סיו"ר איגוד ערים, ד"ר עופר דרסלר מנכ"ל איגוד ערים.

*** צילום: איגוד ערים

איגוד ערים להגנת הסביבה אזור מפרץ חיפה קיים יום עיון בנושא צמצום החשיפה לקרינה בלתי מייננת עד המינימום האפשרי במוסדות חינוך.

צמצום החשיפה במוסדות חינוך, הנו אחד היעדים החשובים בו השקיע איגוד ערים משאבים רבים בשמונה השנים האחרונות, הן בביצוע מדידות בכל המוסדות שבשטח האיגוד והן בטיפול בליקויים שהתגלו בחלק מהמוסדות.

עד היום בוצעו מדידות ביותר מ- 850 מוסדות חינוכיים. בכ- 20% מהמוסדות נמדדו, בחלק קטן מהחדרים או הכיתות, חריגות מהסף המומלץ ע"י המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. באותם המוסדות ערך האיגוד מדידות חוזרות בהשתתפות יועץ חיצוני המומחה לנושא בטיחות קרינה, לצורך מתן המלצות מקצועיות לרשויות המקומיות להמשך טיפול.

מיולי 2001, נקבע כי האחריות הישירה לבטיחות תלמידים במוסדות החינוך הרשמיים מוטלת על ראשי הרשויות המקומיות, ובמוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים, על הגופים הפרטיים שבבעלותם מוסדות החינוך. בנוסף, עפ"י ההנחיות של ההנהלה הארצית בתחום בטיחות במוסדות חינוך במשרד החינוך והממונה על קרינה במשרד להגנת הסביבה, יש לבצע מדידות קרינה במוסדות חינוך בתדירות של אחת לחמש שנים ובעת שינויים במערכת החשמל.

בתאריך 16.06.2021 יזם איגוד ערים יום עיון למנהלי בטיחות מוסדות חינוך של הרשויות החברות באיגוד. במהלך יום העיון עברו מנהלי הבטיחות סדרת הרצאות מגורמי המקצוע והמומחים השונים מטעם המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים. לאחר ההכשרה יוכלו מנהלי הבטיחות לוודא שאכן הנהלים והחוק בעניין הקרינה הבלתי מייננת בקרבת מוסדות לימוד נשמרים.

ד"ר מונה נופי -נעמה, מנהלת אגף קרינה אל"מ ומניעת רעש: "הדרך היעילה והמבטיחה לנהל את נושא בטיחות קרינה במוסדות חינוך, הנה באמצעות מנהלי בטיחות מוסדות חינוך של כל רשות, זאת לאחר הכשרתם לנושא זה. אני רוצה להודות לכל מנהלי הבטיחות שהשתתפו ביום העיון. מוסדות הלימוד אמורים להיות מקום בטוח לילדינו וזה בידיים של מנהלי הבטיחות לוודא שאכן זה המצב."

עו"ד שרית גולן – שטיינברג, יו"ר איגוד ערים: "מנהלי הבטיחות של מוסדות החינוך הינם קו ההגנה הראשון של ילדינו. ההגנה תלויה במגוון רחב פעולות לשמירה על שלומם וביניהן המודעות וההבנה כיצד למנוע פגיעה מקרינה. אני מודה לד"ר מונה על ארגון והובלת יום העיון המקצועי והחשוב הזה, וכן למרצים והמשתתפים. איגוד ערים ימשיך לתת מענה לרשויות השונות בכל הנוגע לשמירה על הסביבה מן המפגעים שמאיימים עלינו."

צילום: איגוד ערים חיפה

בניית בית נחשבת כהשקעה הגדולה ביותר שמשפחה ממוצעת עושה במהלך חייהם ויש לה השפעה גם לדורות הבאים.

בעשור האחרון, עם העלייה בביקוש למסלול קליטה ובנייה בקיבוצים המתחדשים, משפחות רבות בוחרות להגשים את החלום ולהצטרף לקהילה עם ערבות הדדית על פי ערכי התנועה הקיבוצית. אך בניית בית בקיבוץ שונה מבניית בית במקום אחר בין השאר בהיבט של שיוך הקרקעות ומעמדה של הקרקע עליה בונים.

שיוך הקרקע באגודה שיתופית חקלאית (קיבוץ) הוא תהליך שיכול לקחת מספר שנים שהופך אותו למורכב בלקיחת משכנתא, במתן ערבויות לרשות מקרקעי ישראל – רמ"י, כמו כן יכול להיות מצב בו הבית משויך אך הקרקע לא. אך חשוב לציין שלכל המצבים המורכבים מוצעים פתרונות, חלקן פתרונות ביניים עד לקבלת הפתרונות הסופיים.

רגע לפני שמתחילים בתהליך קליטה ובנייה בקיבוץ מומלץ לבדוק מהו מודל הקיבוץ מכיוון שלכל מודל יש השלכות על תהליך שיוך הקרקע. על פי נתוני התנועה הקיבוצית, נכון ל-2020, כ-89% מהקיבוצים הם קיבוצים מתחדשים, כ-9% שיתופיים והשאר שיזוריים – המשלבים בין שני המודלים המתחדש והשיתופי.

בכתבה זאת נתמקד בתהליך שיוך הקרקע לנקלטים הבונים את ביתם בקיבוצים המתחדשים ונציג את שני  מסלולי השיוך שתוכננו בשיתוף פעולה בין הקיבוצים לרמ"י.

מסלול שיוך ראשון: שיוך קנייני ישיר (החלטה 1554 של רמ"י)

במסלול זה זכות החכירה היא של החבר ותהליך שיוך הקרקע נעשה ישירות בין הקונה  לרמ"י. בסופו של התהליך הקרקע הספציפית נגרעת משטח הקיבוץ והזכויות הקנייניות מועברות מהקיבוץ לחבר.

בתהליך זה, ברוב המקרים, הקיבוץ יוסיף הערת אזהרה בטאבו או במנהל על מנת להבטיח שהמשפחה תנצל את זכותה ותתגורר בקיבוץ ולא תנצל את זכותה על הקרקע לבניית בית להשקעה. היתרון במסלול זה הוא שהמשפחה הנקלטת שבונה את ביתה מתנהלת ישירות מול רמ"י ללא תיווך מצד הקיבוץ. אך לעיתים התהליך יכול להיות ארוך וממושך בגלל סבך בירוקרטי. נכון להיום זהו המסלול השכיח ביותר בקיבוצים המתחדשים ועל מנת שאפשר יהיה להשלים את התהליך צריך שיתוף פעולה של כלל החברים והנהלת הקיבוץ.

מסלול שיוך שני: שיוך קנייני באמצעות חכירת משנה (חלופת האגודה 1524)

במסלול זה זכות החכירה היא של הקיבוץ והחבר הנקלט חוכר בחכירת משנה מהקיבוץ את הקרקע. כלומר, קרקע הבית נשארת בריבונות הקיבוץ וכל ההתנהלות של המשפחה הנקלטת והבונה מתנהלת מול הקיבוץ.

אחד האתגרים בחלופת האגודה מתייחסת לזכות ההורשה. הקיבוץ יכול לקבוע רף למי הוא מאשר להוריש את הבית ולמי לא ולהתנות זאת לדוגמה לפי כמות שנים מסוימת של ותק. אך כדי להסיר את החשש מנושא ההורשה משרד המשפטים ורשם האגודות השיתופיות דואגים לזכויות החבר באמצעות קביעת קריטריון לגבי מכירה עתידית של הבית על אף שהקרקע בחכירת הקיבוץ. כמו כן המשרדים הממשלתיים מפקחים  על התהליך.

חשוב לציין כי בשני המסלולים זכות החכירה וזכות חכירת המשנה ניתנות לרישום בטאבו והרישום אינו משנה ממהות הזכות.

איזו מסלול שיוך עדיף?

כל קיבוץ בוחר בעצמו כיצד יתנהל שיוך הקרקעות כמו גם את החלופה המתאימה לו בהתאם למצב הדמוגרפי, הכלכלי ולרצון החברים. כאשר משפחה נקלטת לקיבוץ היא תצטרך לקבל על עצמה את החלופה שנבחרה, לכן מומלץ לבחון אותה מראש ולראות אם היא אכן מתאימה.

חשוב לציין שבשתי החלופות הבית משויך לנקלט ושיוך הקרקע משתנה בהתאם לחלופה והזכויות של החברים בבית לדוגמה, שיפוץ, הרחבה, הורשה אינן נפגעות.

מה המורכבות בבניית בית בקיבוץ כאשר הקרקע לא משויכת?

בשונה מבניית בית בעיר, כשהקרקע נרשמת בטאבו כחלק מהעסקה, בבניית בית בקיבוץ יש שוני ולכן היא נחשבת מעט יותר מורכבת.

במיעוט מהקיבוצים בוצע תהליך פרצלציה – חלוקה של מקרקעין ושיוך קרקעות, וחבריהם רשומים בטאבו כחוכרי הקרקע. אך מרבית הקיבוצים נמצאים בתחילתו של התהליך או במהלכו וזה דבר שעל המצטרפים והבונים לקחת בחשבון.

הקיבוץ, שרוצה מצד אחד להמשיך לצמוח ולקלוט חברים חדשים אך מהצד השני מציע לנקלטים עסקה כלכלית שאינה מבטיחה בצורה הרמטית את הזכות הקניינית של הנקלטים, מספק פתרונות לשביעות רצונם של כלל הצדדים ולשם כך נבחרו שני מסלולי השיוך.

כיצד תעברו את תהליך הבנייה ושיוך הקרקע בשלום?

לאחר שהחלטתם להגשים את החלום, להיקלט ולבנות בית בקיבוץ ולהשתייך לקהילה עם חוסן וערבות הדדית, מומלץ להשקיע את מלוא הזמן בשלבי התכנון הפיננסי. הרי בסופו של דבר הבנייה צריכה להיות תלוית תקציב ויש לקחת בחשבון את ההוצאות הצפויות מול המנהל והקיבוץ.

נמרוד רבר, מנכ"ל קורום הנדסה וניהול חברה המתמחה בפרויקטים של קליטה ובנייה בקיבוצים: "בתהליך הקליטה והבנייה בקיבוץ הנקלטים מתמודדים עם נושאים רבים: תכנוניים, כלכליים, משפטיים וקהילתיים וצריכים להתנהל מול גורמים רבים ביניהם מנהלת הקיבוץ, רשות מקרקעי ישראל, בנקים ועוד. כדי לצלוח את התהליך ומבלי לפגוע באינטרסים שלהם, ושל כל אחד מהגורמים המעורבים, יש להתנהל באופן מובנה ומסודר, בהתאם לתוכנית מפורטת, שתביא אותם בדרך הקצרה והמהירה לשלב הסופי של קליטה מוצלחת ובניית הבית.

מעל עשור מנהלת קורום פרויקטים של בנייה בקיבוצים ברחבי הארץ על פי מודל מובנה שנולד במהלך השנים מתוך למידת הצרכים מהשטח. כמו כן החברה מלווה את הנקלטים ואת מנהלת הקיבוץ החל משלב תיאום הציפיות, התכנון, הבנייה והפיקוח ועד לקבלת המפתחות לבית. בתוך כך קורום מתמחה בתהליך השיוך הקנייני ומלווה את המשפחות לכל אורכו".

כיצד קורום מסייעת מול המנהל בפתרון הסוגיות?

"שני מסלולי השיוך הקנייני מותאמים לרוב הנקלטים", אומר רבר, "קורום מלווה את הבונים לכל אורך התהליך ובתוך כך מתנהלת מול רמ"י והבנקים בהתאם ליכולות הפיננסיות של הבונים ובהתאם לצרכים שלהם ומונעת מהם את ההתמודדות מול הסבך הבירוקרטי. חשוב לציין כי לכל שלב יש פתרונות מימון שונים, חוזים ספציפיים וערבויות שונות המצריכות הערכות פיננסית בהתאם. כך לדוגמה עשינו בפרויקט הבנייה בקיבוץ מענית שהחל לפני ארבע שנים. בשכונת הבנים "חביבה" בקיבוץ מענית, קידמנו בנייה בשלב א' של 28 יחידות דיור שהקרקע שלהם לא הייתה משויכת. תוך כדי הבנייה התקדם גם נושא השיוך מול רמ"י ובשלב ב' כשנבנו 20 יחידות דיור נוספות, שאוכלסו לאחרונה, הושלם תהליך השיוך. היום, לקראת קבלת ההיתרים לשלב ג', בו ייבנו 27 יח"ד, הבתים כבר יהיו משויכים למשפחות. ליווי מקצועי כולל מול הרשויות, הבנקים וגורמי הביצוע, תוך כדי הבנייה, נותן לבונים את הפתרון האידיאלי וראש שקט בשלבי הפרויקט וגם אחריו".

פרויקט קורום במענית – צילום: קורום

פרויקט קורום בקיבוץ ניצנים – צילום: קורום

בתגובה להצעת החוק "אבחון פסיכו-דידקטי לילדים נזקקים, התשפ"א–2021" שיזמה ח"כ אורלי לוי אבקסיס ושהונחה על שולחן הכנסת אתמול (5.7.21) אומרת ד"ר רינת גרין, פסיכולוגית קלינית מומחית, מנהלת מקצועית ומייסדת עמותת "קול קורא" למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה:

"אני מברכת על הצעת החוק של ח"כ לוי אבקסיס שתאפשר לילדים נזקקים לקבל את המגיע להם כדי שיוכלו לממש את זכותם הבסיסית ללמוד ולהתקדם, אך האבחונים הם רק השלב הראשון בדרך הטיפול בילדים ולכן חשוב ביותר לתת את הדעת להמשך התהליך ולהרחיב את החוק גם בנושאים אלה:

ראשית, על האבחונים להיות מקצועיים, אמינים עם נורמות עדכניות ושייעשו על ידי אנשי מקצוע, כך הם יוכלו לשקף את מצבו האובייקטיבי של הילד. שנית, יש ליישם את תוצאות האבחון. לצערנו, ישנם מקרים רבים שתוצאות האבחון אינן מיושמות. ובמקרים אחרים, ילד שמבקש התאמות נדרש על ידי משרד החינוך להמשיך ולהוכיח שהוא נזקק להתאמות על אף האבחון – דוגמה לכך היא הדרישה להיבחן פעמיים בכל מקצוע שבו מבקשים לקבל התאמות.

דבר נוסף הוא הצורך בהקמת גוף חיצוני שיפקח על שיטות האבחון ועל עבודת המאבחנים. זאת כדי למנוע הטיה של התוצאות וכדי שאמינותם של המבחנים לא תיפגע".

"האבחון הפסיכו-דידקטי הוא תנאי להיכנס לוועדות ההשמה ולוועדות הזכאות והאפיון", מוסיפה ד"ר גרין, "אך חשוב להבין כי גם אם מתקבלות תוצאות גבוהות באבחון, אסור שהדבר ישלול מהילד לקבל את התמיכה שלה הוא זקוק. על אף שילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה אחרות מתאפיינים לרוב ביכולת קוגניטיבית גבוהה ואף מעל לנורמה, יכולותיהם אלה אינן מבטלות את הלקויות שלהם ואת הצורך בקבלת תמיכה הולמת". 

צילום ד"ר רינת גרין: שלומי שלמוני

חברת טריפל אס אנרגיה מתחדשת, המתמחה בתכנון, ייעוץ, פיקוח, ניהול והקמת מערכות סולאריות, השלימה לאחרונה הקמת מערכת סולארית על גג המפעל של שבא מתכות, בהיקף של 600 KW.

לאחר סיום ההתקנה חברת טריפל אס תנהל את תחזוקת המערכת ותלווה את חברת ש.ב.א באחזקת וניהול המערכת.

המערכת שהותקנה על הגג שלהם מורכבת מ 1119 פאנלים סולאריים של חברת Trina Solar, ממיר Sungrow, והיקף התפוקה של המערכת הוא כ600 KW.

לדברי ניצן בר, מנכ"ל שבא, המערכת החדשה תאפשר לחברה להנות ממקור רווח נוסף : "לחברה גג בשטח גדול והגג יכול לייצר עבורנו כסף זאת ע"י ניצול שטח הגג לטובת ייצור אנרגיה מתחדשת, הדבר מסייע הן לאיכות הסביבה והן לטובת הגדלת שורת הרווח של החברה".

מדינת ישראל באמצעות רשות החשמל עודדה החל משנת 2009 עסקים מסחריים ליזום ולהשקיע במערכות סולאריות מסחריות על גגות בתי העסק המבנים והמפעלים שבבעלותם.

כיום המגזר העסקי רואה בהשקעה במערכת סולארית מסחרית כהשקעה לטווח ארוך, סולידית עם תשואות וכאלטרנטיבה לאפיקי השקעה שונים בחברה, בימים כאלו בהם התשואה על ההון היא 0, השקעה במערכת סולארית עשויה להביא לתשואה של 15 אחוזים בשנה ונחשבת להשקעה יציבה ומוצלחת.

עופר אזולאי, מנכ"ל ומייסד טריפל אס: "אני שמח לסיים עוד פרויקט בהצלחה. התקנת המערכת על המבנה של חברת ש.ב.א היא השקעה חכמה ובטוחה של החברה למשך עשרות שנים, בניצול מירבי של הנכס שלהם. מערכת סולארית על גגות המבנים באזורים מסחריים מהווה השקעה אידיאלית ובטוחה. יחד עם שירות הלקוחות האישי והצמוד שלנו הלקוחות מקבלים שירות הוליסטי, משלב הייעוץ ושנים לאחר ההתקנה באחזקת המערכת."

אודות : טריפל אס אנרגיה מתחדשת הוקמה בשנת 2014, והינה חברה הפעילה בעולם האנרגיה הסולארית ומתמחה בתכנון, ייעוץ, פיקוח, ניהול והקמת מערכות סולאריות. מנהלי החברה בעלי ניסיון רב בתחום תוך ליווי וביצוע פרויקטים מאז שנת 2009, שנה לאחר כניסת הסדרות רשות החשמל למערכות  ONGRID. בחברה מנהלים ומהנדסים בעלי רזומה של מאות מערכות סולאריות בהיקפי פעילות של מעל 20 מגה וואט הפרוסים על כ– 100,000 מ"ר גגות.

צילום: טריפל אס אנרגיה מתחדשת

אירועי הימים האחרונים בערים המעורבות, כמו גם ביישובים הערביים וביישובים היהודיים מעידים, שלמרות כל המילים היפות וחרף המאמצים, קיים עדיין שסע עמוק בחברה הישראלית בין יהודים וערבים. גם אם מדובר בקומץ, הרי שמדובר בקומץ רעשני ומאיים,  מה עוד שהאירועים הללו עלו בחיי אדם. מבלי להיכנס לסיבות שהובילו להתפרצות של האירועים האלימים, נדמה כי חשוב מאוד שנפעל לאיחוי השסע שנתגלה כעת בכל עוצמתו, כי למרבה הצער ראינו מה היו תוצאותיו ומהו פוטנציאל ההרס העצור בו  לחברה הישראלית כולה.

בימים הראשונים לאחר פרוץ האירועים האלימים, נפגשו מנהיגים מקומיים ודנו בדרכים לשנות את המצב ולבחון את הדרכים הנכונות להרגיע את השטח ולמנוע הסלמה נוספת ביחסים בין ערבים ויהודים. היה זה צעד מרשים וחשוב, אך לא מספק ועתה הגיעה העת לבחון מהן הדרכים הנכונות להביא לשינוי שורשי –  לא פלסטר, אלא פתרון שיהיה הרבה יותר יסודי, עמוק ומהותי. כל שינוי שכזה מתחיל בחינוך.

רק חינוך מגיל צעיר, הכולל היכרות ישירה ובלתי אמצעית של האחד את האחר, יסייע למנוע מתופעות שוליים להרים ראש. רק מפגשים פיזיים, משחקים יחד וביצוע פעולות משותפות יסייעו לילדים של היום להיות בני נוער ובהמשך בוגרים קשובים יותר אחד לצרכים של האחר, ויאפשרו להכיר איש את רעהו, את המסורות, האמונות, הערכים ולדעת כי ניתן לחיות ביחד.

כל אדם החי במדינת ישראל יודע כי קיימות כאן מספר קבוצות בעלי מאפיינים שונים, שרוצות וצריכות לגור ביחד, איש איש באמונתו.

מוטב אם כל הסיסמאות שנזרקו לאוויר באולפנים בימים האחרונים, וכל ההצהרות שהושמעו ע"י ראשי רשויות ומנהיגי ציבור יתכנסו לתוכנית מעשית מובנית, מתוחמת בזמן וביעדים מדידים. זו עת למעשים ולא לדיבורים. רק היכרות של האחד את האחר תמנע אירועים דומים כאלו בעתיד. ניתן להצטער שפעולות חינוך מעין אלו לא נעשו בצורה מספקת בעבר, אך נחיצותן איננה מוטלת בספק. כל יום שעובר הוא יום שבוזבז ולא ישוב עוד.

ראשי הציבור חייבים לדרוש ממנהלי החינוך במשרד החינוך בשלטון המקומי ובמערכות החינוך השונות לצאת מיד וללא דיחוי בתוכנית מוסדרת ומקיפה לחינוך לחיים משותפים, אחרת נחמיץ את ולא ניתן מענה לקריאת ההשכמה הכואבת שהייתה כאן בימים האחרונים וניתקל בתופעות חמורות מאלו בתוך זמן קצר. ואז, לא נוכל לומר שלא ידענו.

• הכותב מכהן כיו"ר עמותת ניר העוסקת בגישור בין תרבויות באמצעות טכנולוגיה

תלמידי מגמת ניו מדיה בבי"ס עוצמ"ה מרשת עתיד זכו בתמיכה כספית במוצר שהציגו בוועידת ההשקעות בעסקים חברתיים. את המוצר פיתחו התלמידים לאור הצורך שעלה מעסקים בתום תקופת הקורונה בתחזוקת נכסים דיגיטליים גם לאחר שהקשב שלהם חוזר לנכסים הפיזיים שלהם. המוצר הנקרא "פוסטגאנט" מאפשר לעסקים ליצור גאנט של 10 פוסטים ולתחזק באמצעותם את הנכסים הדיגיטליים שלהם.

התלמידים יקבלו תמיכה מחברי הוועדה בחיבור ללקוחות פוטנציאליים, ויקבלו קורס בשיווק לצורך העצמת העסק שלהם.

דורית ג'מס, מנהלת בית הספר: "תלמידי המגמה, כמו שאר תלמידי בית הספר הם הגאווה הגדולה ביותר שלנו. היכולת המרשימה שלהם בבניית המוצר מתחילתו ועד הצגתו הייתה מעוררת השתאות ואין לי ספק שהם זכו בתמיכה בזכות ובכל הכבוד הראוי. ישר כוח למורה חן אורפז על הליווי וההובלה של הפרוייקט ולמעיין שקד ואורית בורצקי על השותפות האמיצה."