בשנים האחרונות התחילו בישראל לממש את ניצולת האנרגיה הסולארית על מאגרי מים.
כבר למעלה מעשור שאנו עדים לעלייה בדרישה לאנרגיה ירוקה, והפחתת הפקת אנרגיה מחומרים מזהמים. תחנות הכוח הקיימות כיום עובדות בטכנולוגיה ישנה ולא יעילה. בתחנת הכח בחדרה שורפים בתפוקה מלאה כ-18 אלף טון פחם ונעזרים בעוד 320 אלף טון מים לשעה , כמות בלתי נתפסת של אנרגיה לייצר חשמל ממקורות שכבר היום אנו יודעים שהם פוגעים בסביבה. כתוצאה מכך, בעשור האחרון ממשלת ישראל מחפשת פתרונות ירוקים להפחתת הזיהומים מדלקים ויצירת חשמל מאנרגיה ירוקה. הממשלה הגדירה ביעדים לשנת 2020 שכ-10% מייצור החשמל יתבצע על ידי אנרגיה ירוקה.
המדינה מעודדת אנשים פרטיים ויזמים להתקין מערכות סולריות על גגות פרטיים או על גגות מוסדיים. בשנים האחרונות יש עלייה בניצולת הקרקע עבור מערכות סולריות בכל הארץ. אם זה אנשים פרטיים אשר בוחרים להתקין מערכת סולרית על הגג ואם זה משקים חקלאים אשר מנצלים את מבני הלול, הדיר או הרפת על מנת להפיק חשמל מאור השמש.
במדינת ישראל הקטנה אשר גודלה כ- 22 אלף קילומטר רבוע חיים מעל 9 מיליון בני אדם, ולמרבה הצער, בקצב הגידול הטבעי של המדינה תוך כמה עשרות שנים לא יהיו מספיק שטחים להקמת מערכות סולאריות יצרניות. לכן, מדינת ישראל אימצה פתרון סיני והחלה לעודד קיבוצים ומושבים להתקין את המערכות הסולריות בנוסף לגגות גם על מאגרי המים הקיימים.
נפגשנו השבוע עם עו"ד בעז פרסלר בעלים ושותף בגולן סולאר, חברת ייעוץ בתחום האנרגיה הסולארית, ולמדנו ממנו על מערכות סולאריות ופרויקטים סולארים.
בעז סיפר על האפשרויות בפרויקטים בתחום האנרגיה הסולארית בישראל:
"בפרויקטים של מערכות סולאריות יש מספר אפשרויות רחב, החל מהשכרת שטח שבה התאגיד/ המפעל מאפשר לחברה המבצעת להקים מערכת על הגג ומקבל תשלום לפי גודל המערכת קבוע. בתרחיש זה אין דאגות של תחזוקה ואין סיכונים אך הרווח קטן משמעותית ולמעשה אתה משמש כמשכיר שטח. באמצע קיימות שותפויות עם יזם או יזמים נוספים ולמעשה החלוקה של הרווחים נפרסת על ידי מספר מקורות, כאן יש עלות תחזוקה אך גם פוטנציאל רווח גדול יותר. ומהצד השני של המנעד אנחנו מוצאים חברות וקיבוצים שמחליטים לצאת לדרך באופן עצמאי. אנחנו בגולן סולאר, יודעים לתת ייעוץ לכל אחת מהבחירות הללו, בעבר הצלחנו להגדיל למשכירים את ההכנסה פר דונם במאות אחוזים, לקבוצות שותפים של קיבוץ או אגודה חקלאית עם יזם פרטי ידענו להמליץ ולפקח על הקבלן המבצע ולוודא שהשותפות יציבה וכל הצדדים נהנים ממנה. כמובן במידה והחלטתם ללכת על יזמות בלעדית שלכם אנחנו כאן כדי לייעץ ולהעמיד את האופציות עבורכם, בתפיסת העולם שלנו אנחנו נפרוס את הנתונים בעבורכם ואת ההחלטה תקבלו אתם".
בישראל קיימים מאות מאגרי מים וניתן לומר שמרבית בעלי המאגרים בוחנים את האפשרויות של הקמת מערכת סולארית על המאגר כיום.
מה האפשרויות לבעלי מאגרים?
"למעשה עם הקלה ברגולציה הקמת מערכת על מאגר מים הופכת לכדאית יותר מאשר מערכת סולארית רגילה, ראשית, תעריף החשמל גבוהה יותר וזמן ההחזר לרוב יהיה נמוך יותר מאשר מערכת על הקרקע, מאחר וחסכנו את עלויות הכשרת הקרקע.
שנית, רשות החשמל מתייחסת למאגרי מים (מע' על דפנות מאגרים ומע' צפות) כאל גג של ממש מבחינת הרגולציה וההקלות החלות עליהן. ביותר ויותר וועדות לתכנון ובנייה מקומיות מחלחלת ההבנה, שניתן להתקין מע' פוטו – וולטאיות על מאגרי המים של האגודות שבתחומן, וברבות מהן ניתן אישור לפטור מהיתר פוטוו – וולטאי למאגר, דבר החוסך זמן ומשאבים רבים, ומסיר חסם משמעותי בדרך להתקנת המערכות.
בשוק בישראל קיימות שתי שיטות יישום במאגרי המים הראשונה היא התקנת מערכת סולארית על דופן המאגר, דופן המאגר לרוב תהיה אזור החשוף לשמש ישירה, ולכן היא מתאימה להתקנת מערכת. הדופן נגישה בקלות, והמערכת המותקנת על הדופן יכולה לנצל את האנרגיה לקיזוז צרכי החשמל באתר, למשל המשאבות או המאווררים במפעל או אזור משקי הקרוב למאגר יוכלו להיות מוזנים בחשמל מהמערכת המותקנת על הדופן. השיטה השנייה היא מערכת סולארית צפה, בשיטה זאת מרכיבים את המערכת מחוץ למאגר ולאחר השלמת ההרכבה גוררים את המערכת אל תוך המאגר ודואגים לעגן את המערכת. מערכת צפה מעוגנת לקרקעית או במערכת היקפית מסביב למאגר. על מנת להגן עליה מנזקי מזג האוויר רוחות וכו'. גודלו של מאגר ממוצע הוא כ-50 דונם, מה שהופך את יכולת החזר ההשקעה לכדאית.
הקמת מערכת סולארית צפה דורשת תכנון מוקדם ואין מאגר אחד דומה למשנהו, ולכן תהליך התכנון יהיה קצת ארוך מהרגיל, לעומת תהליך ההסדרה מול רשויות המדינה שמתקצר בהרבה. לצד האתגרים העומדים בפני הצוות המתכנן והמתקין מערכות סולאריות במערכות צפות יש יתרונות, מערכת סולארית צפה המותקנת על מאגר מים יכולה לחסוך כ-30% מהאידוי, מערכת סולארית עובדת בצורה מיטבית בטמפ' ממוצעות ולכן כאשר המגע של הרוח והמים עם הפנלים מקרר את המערכת ומסייע ליצירת אקלים מיטבי.
האם יש חששות לאנשים לקראת התקנה על המאגר?
"בוודאי כמו בכל תחום חדש. יש חששות מהערבוב של חשמל ומים, יש חששות מהפגיעה בטבע כמובן ויש חששות מבלאי של המערכת.
אחד החששות הגדולים שעולים אצל אנשים רבים הוא החיבור בין חשמל ומים. יחד עם זאת, מתקנים פוטו וולטאיים צפים חשמליים בטוחים לחלוטין ויושמו על עשרות מרינות, מאגרים, סירות ובתי מגורים צפים, כמו גם בסביבות מים אחרות בכל רחבי העולם. הציוד, ההפעלה והתחזוקה עמידים ובטוחים, ובעלי המערכות הצפות נהנים מחסכון משמעותי. הציוד מחויב לעמוד בתקנים מבודדים והתחזוקה מתבצעת על ידי אנשים מיומנים אשר עברו הכשרות בנושא.
חשש נוסף הוא בהתקנה מערכת סולארית על המאגר הוא הפגיעה במרקם האקולוגי, דאגנו ללמוד את הנושא וכיום אנחנו יכולים להציע מגוון פתרונות ירוקים על מנת לייצר מעטפת סביבתית הולמת שמחד תמנע כניסת בני אדם לא רצויים אל המאגר ומהצד השני תאפשר למערכות האקולוגיות המתקיימות במאגר להמשיך ללא הפרעה.
ובנושא של בלאי המערכת, כמו שציינתי קודם המערכת מותקנת ומעוגנת לעמוד בתנאי מזג אוויר קיצוניים, הציוד עובר בדיקות תקופתיות וגם בעיגון נכון במידה ויאזלו המים במאגר הירידה במפלס לא תפגע בציוד.
גם החשש של התקנה מעל מערכות קולחין ומט, ברמת הגולן ניתן לראות דוגמא טובה לניצול מאגרי מים להתקנת מערכות סולאריות, אגודת המים "מי גולן" כבר הבינה את הפוטנציאל ובעזרתנו התקינה 6 מערכות על מאגרי המים של האגודה, 2 מערכות בבני ישראל מערכת דופן שכבר פעילה ועוד מערכת צפה שבהקמה. כך גם במאגר עורבים, מערכת עובדת משולבת בבריכת שמיר, מערכת צפה בבריכת שמיר, מערכת דופן במרום גולן מערכת דופן במאגר דינור. ליוונו את אגודת מי גולן בצורה צמודה על מנת למקסם את החיסכון ואת תפוקת המערכות, שמרנו על מפרט איכותי והובלנו לחיסכון של כ15% בפרויקטים השונים.
ההבנה היום בעולם היא שמערכות סולאריות המותקנות על מאגרי מים מוכרות כאחד הפתרונות היעילים במעבר לאנרגיה ירוקה.
צילום: גולן סולאר