אהבה ממבט ראשון: המשפחות שעלו לארץ מאתיופיה ומאוקראינה ונקלטו בקיבוץ נירים

סטס וויקטוריה_קרדיט אלבום פרטי

 

קיבוץ נירים השלים לאחרונה בנייה של 30 יחידות דיור בשכונה החדשה. את פרויקט הבנייה הובילה חברת קורום המתמחה בהצמחת קהילות בקיבוצים ובמושבים. בפרויקט נבנו 20 יחידות דיור במימון עצמי על פי דגמים לבחירה ו-10 בתי אגודה המאוכלסים על ידי משפחות נקלטות חדשות ומשפחות ותיקים מהקיבוץ. המשפחות הנקלטות הגיעו מכל רחבי הארץ והמשותף לכולן היה הרצון שלהן לשנות את אורח החיים, לחיות בקצב אחר, וחיפוש אחר קהילה חזקה עם חינוך איכותי לילדים. בימים אלה משלימים את אכלוס הבתים.

 

בין המשפחות החדשות שנקלטו פגשנו את נאטנש (נטי) וקובי גליק, הורים לליאל (בן חודש), שהצטרפו לפני שנה וחצי לפרויקט בתי האגודה. הפרויקט מאפשר לזוגות צעירים לשכור דירה בקיבוץ למשך חמש שנים ובמהלך השנים האלה לחסוך להון עצמי לרכישת הבית בו הם גרים. לאחרונה הם התקבלו לחברות ונכנסו לביתם החדש.

נטי גליק: "לפני שלושה חודשים התקבלנו לחברות בנירים ואנחנו מאושרים שעשינו את הבחירה הנכונה. עליתי לארץ מאתיופיה בגיל 13.5 והתגוררתי עם המשפחה באשקלון. לא ידעתי מה זה קיבוץ עד שחברה סיפרה לי שבן זוגה מקיבוץ נירים והלהיבה אותי בסיפורים. באותו רגע הרגשתי בתוך תוכי חיבור לזיכרון הילדות שלי מהכפר באתיופיה, זיכרונות מהקהילה העוטפת ומהמשפחה המורחבת והחלטתי לעשות מעשה. שיתפתי את קובי ושכנעתי אותו שכדאי לנו לנסות וזה לא היה כל כך קשה, הסתכלנו זה על זה והחלטנו שהגיע הזמן להשתקע וששווה לנסות חיים בקיבוץ. החלטנו לעבור לנירים לשנה ניסיון, זאת הייתה התאהבות ממבט ראשון. נקשרנו למקום, לאנשים, לחיי הקהילה ושנת הניסיון התארכה לחמש שנים ותימשך עוד שנים ארוכות. אני עובדת כמטפלת במערכת החינוך לגיל הרך וקובי עובד בהתאחדות מגדלי הבקר ביישובי האזור. בנירים מצאנו קהילה עוטפת, אוהבת, תומכת ועם ערבות הדדית שלא נגמרת. לא הכרנו עוצמה כזאת של קהילה לפני כן. אנחנו מודים על הזכות שניתנה לנו להתחיל את החיים המשפחתיים שלנו בנירים, מהרגע הראשון התקבלנו בזרועות פתוחות ומלווים אותנו בכל הדרך. הכניסה לבית החדש והולדת בננו הבכור מחזקת את הבחירה הנכונה שעשינו לחיות בקהילת נירים ולגדול ולצמוח במקום הנפלא הזה".

ויקטוריה (33) וסטס (34) טרלצקי, המצפים להולדת בנם הראשון, נמצאים גם הם בתהליך קליטה לנירים בפרויקט בתי האגודה.

סטס: "אם היו שואלים אותי לפני 15 שנה אם אחיה בקיבוץ, לא הייתי מאמין שיכול להיות סיכוי כזה, חשבתי שקיבוץ זה מקום מנותק ומרוחק, לא מקום בשבילי…

עליתי לארץ מאוזבקיסטאן לפני 15 שנים וגרתי בחולון. באותה תקופה לא שמעתי על קיבוץ ולא הכרתי קיבוצניקים. אבל האהבה שלי לויקטוריה, שהכרתי במהלך טיול באוקראינה, הובילה אותנו לבסוף לבחור לחיות בקיבוץ. ויקטוריה תמיד העדיפה לחיות במקום כפרי, קרוב לטבע וביחד החלטנו שכדאי לברר על חיים בקיבוץ. תוך כדי שאנחנו מבררים הכרתי בעבודה חבר מקיבוץ ניר עוז שסיפר לי על איכות החיים בקיבוץ, על קצב החיים השונה, רחוק מהמרוץ היום-יומי ועל חיי הקהילה. לא עבר הרבה זמן והשתכנעתי. אחרי שהרעיון התבשל אצל שנינו ביררנו על תהליך הקליטה בנירים. ומאז הכול היסטוריה. לפני שנה התחלנו את תהליך הקליטה בנירים, הצטרפנו לפרויקט בתי האגודה והחודש קיבלנו את המפתחות לבית החדש. ההתרגשות כפולה כי אנחנו גם מצפים להולדת בננו הבכור. החלטנו לעשות שינוי משמעותי בחיים שלנו, בחרנו להיקלט לחברות בנירים ולהיות שותפים מלאים בחיי הקהילה ואנחנו שמחים על ההחלטה. הקהילה בנירים היא משהו מיוחד. עוטפת, מחבקת, תומכת ותוססת. הביטחון שיש לנו בקהילה מקל כמובן לעבור את הסגרים בתקופת הקורונה ולצלוח את התקופות של המתיחות הביטחונית באזור. ויקטוריה ואני מסכימים שלהתחיל את חיי המשפחה בנירים זאת הייתה ההחלטה הטובה ביותר שעשינו".

 

אלמוג חולות, רכזת הצמיחה הדמוגרפית בנירים: "אנחנו גאים ומברכים על סיום הבנייה הנוכחית. קיבוץ נירים נמצא בתהליך מתמשך של קליטה. 32 משפחות נקלטו כאן בחמש השנים האחרונות. משפחות שהגיעו מכל רחבי הארץ, משפחות שבחרו להצטרף לקהילה שלנו ולהפוך את נירים לבית עבורם, לא רק למקום מגורים, לבית ממש. הקהילה בנירים חיה ומשגשגת, מתפתחת ומשתנה. שיתוף הפעולה עם חברת קורום, שניהלה את פרויקט הבנייה, יחד עם המשפחות הנקלטות והמנהלת הצמיח את הקהילה וחיזק אותה".

קרדיט צילום: אלבום פרטי

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on telegram
Share on email
Share on whatsapp